פס"ד בתביעות האשה לשמירת זכויות ולמזונות ותביעת הבעל לפירוק שיתוף

1

  מבוא:

1.       בין הצדדים שבפני תביעות לשמירת זכויות ולמזונות שהגישה האישה, ותביעה לפירוק שיתוף שהגיש הבעל.

 2.      הצדדים נשאו זל"ז כדמו"י ביום 9/9/82, ומנישואיהם אלה נולדו להם ארבעה ילדים, הצעיר שבהם - קטין כבן 15.

 3.      ביום 9/7/08 חויב הבעל בתשלום דמי מזונות אישה זמניים בסך 1,500 ש"ח, ודמי מזונות קטין בסך 2,000 ש"ח, זאת בין היתר לנוכח פערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים (כאשר הבעל משתכר כ-10,000 ש"ח לחודש, ואילו האישה כ-3,000 ש"ח לחודש).

 4.      לצדדים דירה בת 6 חדרים ב-----, הידועה כגו"ח ---- (להלן: הדירה). מועד הקרע שנקבע הוא 31/12/07.

 5.      מהלך ההליך מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את שמאי המקרקעין מר ד. ברלינר, וזה העריך את שווי דירת מגורי הצדדים בסך 680,000 ש"ח, ובמימוש מהיר בסך 590,000 ש"ח.

 6.      כן מונה האקטואר מר נ. שטרנפלד, אשר קבע כי לאיזון מלוא הזכויות הרכושיות בין הצדדים, על הבעל להעביר לאישה סך 361,825 ש"ח. כחלופה שנייה נקבע כי על הבעל להעביר לאישה סך 50,000 ש"ח נכון למועד מתן חוות הדעת, וכן סכומים נוספים בעתיד עם גמילת זכויותיו בפועל (מהסכום המיידי לתשלום יש לנכות סך של 18,875 ש"ח בהתאם לתשובות ההבהרה שניתנו).

המחלוקות בין הצדדים -

 7.      שתי מחלוקות מרכזיות בתיק - האחת עובדתית ונוגעת לטענת האישה אשר להברחת כספים על ידי הבעל לגברת בשם ------.

          השנייה משפטית ונוגעת לטענת האישה כי יש לקזז מחלקו של הבעל הפסדים שנגרמו כתוצאה מפעילות פיננסית שביצע בכספים המשותפים במהלך שנות הנישואים.

 8.      כן תלויות ועומדות מחלוקות נוספות, ובהן היכולת לבצע פירוק שיתוף במקרקעין בנפרד מאיזון כולל (פרק ז' לסיכומי האישה), שאלת המזונות (פרק ח'), היקף הנכסים לאיזון (פרקים ד', ה' לסיכומי האישה). הנתבע טוען כי התובעת נהגה בחוסר תום לב מובהק (סעיף 21 לסיכומיו), וכי יש לבצע איזון במועד גמילת זכויות בלבד (סעיף 18 לסיכומיו). עוד טוען הנתבע כי אין להכליל נכסים חיצוניים וכי טענות האישה לגבי העברת הכספים לגב' --- הנה "רוב מהומה על לא מאומה" (כקומדיה השיקספירית משנת 1600).

 9.      בתיק התקיימו מספר ישיבות, לרבות ישיבת הוכחות; ב"כ הצדדים ביקשו (מטעמיהם) לקצוב תקופות ארוכות להגשת סיכומים ונעתרתי לכך; לצערי, תחת שתקופות אלו ישמשו לגישור וליבון המחלוקות, שימשה תקופה הכנת הסיכומים לכר פורה להגשת צווי הגנה וצווים נוספים; בהיעדר פתרון הסכמי, אין מנוס מהכרעה. נוכח התלהטות הרוחות מהעת האחרונה (כאמור בהליכים לפי החוק למניעת אלימות), עשיתי כל מאמץ להחיש הכתיבה; אקווה כי הדבר יביא מזור לצדדים.

  איזון- פירוק שיתוף

 10.    א.           בשאלת פירוק השיתוף בזכויות בני זוג במקרקעין, קיימות שתי מערכות דינים, אשר          "מתנגשות" זו בזו.

         ב.      מחד, תלויים ועומדים דיני המקרקעין, ובמסגרתם הוראת סעיף 37 לחוק         המקרקעין, המורה על פירוק השיתוף, לבקשת כל שותף במקרקעין, "בכל עת".

         ג.       מנגד, תלויים ועומדים דיני המשפחה, המצווים אותנו להתחשב בבן הזוג המחזיק בקטינים (מכוח סעיף 40 א' לחוק המקרקעין), בנושא קטינים ופערים (חוק יחסי ממון בין בני זוג), שאלת שלמות המשפחה (החוק להסדר התדיינויות בין בני זוג) ועוד גורמים.

 11.    בעוד דיני המקרקעין "שואפים" לפירוק השיתוף, כזכויות קניין, שואפים דיני המשפחה לבחון את היבט המשפחה, טרם יפנה בית המשפט לעסוק בזכויות הקניין; על מטרות הפירוק ראה גם מהעת האחרונה- רע"א 1497/09 שניתן ביום 25/7/10 ותוקן ביום 27/7/10 (פורסם באתר הדוברת).

 12.    א.      אין ספק כי במקביל למערכת הדינים החלה על צדדים מכוח היותם נשואים, יכולים בני זוג לקיים שיתוף קנייני בנכס ספציפי.